במסגרת 14 תובענות ייצוגיות שהוגשו באמצעות משרדנו, כנגד רוב החברות המוכרות רכבים משומשים במגרשי המכוניות המוכרים, הוסדרה הצגת המחיר הנדרש על ידי המוכרים על גבי הרכבים עצמם (במקביל למידע נוסף) והצגת ההתייחסות למחיר המחירון שמפרסם לוי יצחק. עד להשגת ההסדרה, שהושגה בפשרה, נמנעו החברות מהצגת מחיר על גבי הרכבים וחלקן הציגו את מחיר המחירון (שמפרסם לוי יצחק) של רכב פרטי על גבי רכבים שהיו בשימוש ליסינג ו/או השכרה קודם לכן.
נזכיר כי סעיף 17ב(א) לחוק הגנת הצרכן מורה על הצגת המחיר על גבי המוצר המוצג למכירה וסעיפים רבים (הן בחוק הגנת הצרכן והן בדברי חקיקה אחרים) אוסרים על הטעיית הצרכן.
במסגרת התביעות העלינו את הטענה לפיה הצגת הרכבים במגרשים מהווה תחילת מו"מ בין המוכר לבין הקונה הפוטנציאלי.
למעשה, ההתייחסות למכוניות שבמגרשי המכר ולדפי המידע כתחילת מו"מ עושה חסד עם המוכרים. ישנה גם דעה לפיה הפרסומות מהוות שלב ראשון במו"מ לרכישת מוצרים, במיוחד כאשר מדובר במוצרים מיוחדים שאין לצרכן אפשרות לברר באופן עצמאי ויעיל את תכונות המוצר או השירות, או כאשר מדובר דווקא במוצרים בייצור סדרתי, שם אין משמעות לבדיקת המוצר הפיזי הנרכש דווקא, וניתן להסתמך על הדוגמא שבפרסום.
לנקודת תחילת המו"מ ישנה חשיבות משפטית קריטית, שכן היא מעבירה את השיח ממגרש של פרסומות כלליות ולעיתים מוגזמות (עד כדי כך שהמשפט מתייחס אליהן בביטול וככאלו שממילא הציבור אינו מאמין להן), למגרש של חובת תום לב, אשר מעניקה הגנה מוגברת לצרכנים.
כך למשל, אין ספק כי הוכחת נזק בעטיה של הטעיה חוזית היא סוגיה פשוטה יותר מאשר הוכחת נזק בגין הטעיה צרכנית.
יתכן שהצרכן עמד על ניסיון ההטעיה בשלב המו"מ והצליח להימנע מהטעיה. בעקבות כך גם נמנע ממנו נזק גדול יותר, אך אין הדבר פוסל את עצם קיומו של נזק עקב ניהול מו"מ בחוסר תום לב – גם אם לא נכרת חוזה. דוגמה לכך היא סעד הפיצוי בגין התנהגות בחוסר תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה, מכוח הוראות סעיף 12 לחוק החוזים, אשר יוטלו, בדרך כלל, בלי שנכרת חוזה.
הגבלת זירת המו"מ לקירות משרד המכירות או החנות הולכת ומאבדת את מקומה בעידן בו המידע מצוי באינטרנט וזמין בכף ידו של הצרכן, ובפרט הדברים נכונים כאשר העוסק מזין את המרשתת במידע ראשוני בלבד שהוא מעוניין להעביר לצרכן, ללא הפרטים שמתגלים לעתים רק בשיחה עם נציגי המכירות.
