היקף הסמכות שניתנה לרשות המיסים להתערב בגובה מענק ההשתתפות בהוצאות קבועות

חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), תש"ף-2020 (להלן: "החוק") הקנה לכל עסק בישראל את האפשרות לקבל, בכפוף לעמידה בתנאים, מענקים תקופתיים שקיבלו את השם המטעה "מענק השתתפות בהוצאות קבועות". המענק עצמו לא מחושב לפי ההוצאות הקבועות של העסק הספציפי אולם להוצאות הקבועות והמוכרות בעסקים יש זיקה עקיפה (מאוד) לעניין. מוטב היה לקרוא למענק בשם שיהלום טוב יותר את צורת חישובו, אך בכך נעסוק במאמר אחר. 
לאחרונה מגיעות אלינו החלטות של רשות המיסים שמבטלת את ההחלטות האוטומטיות שמפיקות הנוסחאות שנקבעו בחוק, תוך ביצוע חישוב מחדש, בדרכים שונות האחת מהשנייה, באופן שנועד להפחית את סכום המענק ומביא לביטולו או הקטנתו. 
להחלטות רשות המיסים בעניין יש היבטים שונים, וכאן נעסוק בשאלת הסמכות של המנהל להתערב ולשנות מהקביעה שהפיק החוק באמצעות הנוסחאות. 
אז ראשית, החוק מקנה למנהל הרשות או מי שהוא הסמיך לכך, את הסמכות להתערב בקביעת שיעור "מקדם השתתפות בהוצאות קבועות" אך ורק בעניינו של "עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים". 
שנית, סמכות המנהל מוגבלת בתחומה ובכיוונה. 
את כתב הסמכות קיבל המנהל במסגרת ס"ק (2) של הגדרת "מקדם השתתפות בהוצאות קבועות" שקבוע בחוק, וקובע כדלקמן: "המנהל רשאי לקבוע מקדם אחר לגבי עוסק כאמור בפסקה זו, אם שוכנע כי המקדם לפי פסקה זו אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלת עסק מסוג עיסוקו של העוסק, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 0.3;" 
לעניות דעתנו, הניסוח בו השתמש המחוקק אינו מקים מקום לספק בדבר רצונו של המחוקק להקנות למנהל השומה את הסמכות לצורך מטרה מסוימת והיא – אך ורק למען הגדלת המקדם שנקבע לפי הנוסחה ולא לצורך הקטנתו. הגדלת המקדם אפשרית במקרה בו הנוסחה מחשבת לעסק מקדם נמוך מהמקדם המקובל לעסקים דומים ומחושב מראש על ידי רשות המיסים. במקרה שכזה, רשאי המנהל להגדיל את המקדם, ובלבד שלא יעלה על 0.3. 
כמו כן, המחוקק בחר להשתמש במילים "אם שוכנע" המנהל, במובחן מהמילים "אם סבר", "אם חשב", וכד'. על כן, עלינו לפרש – מי אמור לשכנע את המנהל? שכן אם מנהל הרשות אמור לשכנע את עצמו, היה יכול המחוקק למצוא מילים מתאימות יותר. היחיד שיכול לנסות לשכנע את המנהל, בנסיבות העניין, הוא הנישום עצמו כמובן, ומתוך זהות המשכנע, ניתן ללמוד כי הסמכות שניתנה למנהל היא להגדיל את המקדם בלבד, שכן הנישום בוודאי לא ינסה לשכנע את המנהל להקטין את המקדם או את המענק. 
לכן, החלטות רשות המיסים המקטינות את מקדם ההשתתפות בהוצאות קבועות ועל ידי כך גם את המענק עצמו, בטענה כי "המקדם אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק", נגועות בחריגה מסמכות.

משכך, אנו סבורים הסמכות הנתונה למנהל להתערב בנוסחה שקבע המחוקק ל"מקדם השתתפות בהוצאות קבועות" בעניינו של עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 היה מעל 1.5 מיליון ₪, הינה רק לצורך הגדלת המענק ולא לצורך הקטנתו, וכי פרט לכך, אין למנהל השומה סמכות להתערב בקביעת "מקדם השתתפות בהוצאות קבועות" שקבוע בחוק. 
להגשת השגה וערר בעניין מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסק, פנו אלינו.