חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), תש"ף-2020 (להלן: "החוק") הקנה לכל עסק בישראל את האפשרות לקבל, בכפוף לעמידה בתנאים, מענקים תקופתיים שקיבלו את השם המטעה "מענק השתתפות בהוצאות קבועות". הסיבה לשם המענק היא הכותרת החלקית של פרק ו לחוק, הנושא את השם "מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות".

המענק עצמו לא מחושב לפי ההוצאות הקבועות של העסק אלא לפי מחזורי העסקאות שבוצעו בעסק ב – 7 תקופות הזכאות שנקבעו בחוק (תקופות דו-חודשיות מחודש מאי 2020 ועד יוני 2021), ולפי מקדמי חישוב שונים שנקבעו על ידי רשות המיסים בעצמה, בהתאם לניסיונה בפיצוי עסקים בתקופות לחימה שונות מהעבר ולפי היכרותה עם היקפי העסקאות וההוצאות של סוגי עסקים שונים. כך למשל, העוסקים במכירת דלקים ויהלומים קיבלו התייחסות ספציפית בחוק, ועסקים אחרים מוינו בעיקר לפי היקף המחזור השנתי שלהם.

אז מה חשוב יותר – הכותרת או מהות החוק והביטוי החשבונאי של הנוסחאות שנקבעו בו?

ובכן, רשות המיסים סבורה שכותרת החוק מלמדת על מהות המענק יותר מתוכנו.

הרשות מוציאה בחודשים האחרונים החלטות שמבטלות את הזכאות למענק או מפחיתות את המענק, בטענה כי המענק עולה בסכומו המחושב לפי הנוסחה שבחוק, על סכום ההוצאות הקבועות האמיתיות של העסק.

אחד הנימוקים העיקריים המשמשים את הרשות היא הטענה כי המענק נועד לשפות את העסק על הוצאותיו הקבועות שהוא אינו יכול להימנע מהן, אפילו בעת קיומו של סגר והפסקת עבודה מלאה (כגון תשלומי ארנונה, דמי שכירות והוצאות שוטפות אחרות).

אלא שכאמור, ההוצאות הקבועות של העסק הספציפי אינו קשור כלל לנתונים שנדרש העוסק להקליד לצורך בדיקת התאמתו לקבלת המענק, והן אינן קשורות גם לפלט שמוציאה הנוסחה הרלוונטית שנקבעה בחוק.

בדקנו האם פרשנות הרשות את הנוסחה לפי הכותרת של פרק ו' לחוק, תואמת את כוונת המחוקק.

במהלך הדיון בנוסח החוק, שהתנהל בוועדת הכספים של הכנסת ביום 21.7.2021, הסבירו אנשי האוצר אסף וסרצוג (סגן הממונה על התקציבים באוצר) ועידו סופר (רכז תעשייה באגף התקציבים באוצר) כי באופן כללי "עסק שנפגע מהותית יקבל הוצאה גבוהה מאוד על 15% מן המחזור החודשי", וכי "הקביעה של 15% הוצאות קבועות היא קביעה נורמטיבית לפי בדיקה של ענפים רבים".

במילים אחרות, אנשי האוצר חיו בשלום עם התוצאות הצפויות של הנוסחאות שנקבעו בחוק, ואשר העניקו לעוסקים מענק ששיעורו יכול להגיע עד 15% מהמחזור, מתוך הבנה והכרה בכך שלא מדובר בדיוק מתמטי של אישור ההוצאות הקבועות של העסק. יתכן שזה חלק מהמקור למחלוקת המתוקשרת בין שר האוצר, ישראל כץ המבקר את התנהלות רשות המיסים בעניין זה בפומבי.

בשולי הדברים נציע לרשות המיסים להתייחס לדבר חקיקה, לפי העולם הנורמטיבי בו הוא חי. ובמה דברים אמורים: גם אם ניתן לטעון שהנוסחה שנקבעה בחוק נקראת בחוק "מענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות", הרי שמדובר בהגדרה משפטית ולא הגדרה חשבונאית. לפעמים, אין במינוח דיוק מתמטי והוא משמש לצורך ההגדרה בלבד. כך בענייננו, את הכותרת של פרק ו' היה יכול המחוקק לשנות למילים "פורטיסחרוף לסל התרופות", ולא היה בכך כדי לשנות במאומה את דבר החקיקה, את תוכנו ואת מהותו.

מפרוטוקול ישיבות וועדת הכספים של הכנסת, עולה במפורש כי חברי וועדת הכספים ואנשי האוצר שהביאו את החוק בפני הכנסת, לא התכוונו לאפשר לרשות המיסים להתערב בנוסחה שנקבעה בחוק, אלא לטובת הנישום בלבד. הוועדה דנה בנוסחה ובמקדמי החישוב שבה, עברה על כל הסעיפים שבחוק ודנה בסוגי עסקים שונים, ולא נתנה חשיבות מרובה לכותרת.

לכן, אנו סבורים שהפרשנות החשבונאית שמייצרת לכאורה הכותרת של פרק ו' לחוק, לא צריכה להגביל את הפרשנות המשפטית של החוק עצמו, בפרט כשהיא אינה עומדת בהלימה עם כוונת המחוקק.

להגשת השגה וערר על החלטת רשות המיסים בעניין מענק סיוע לעסקים להשתתפות בהוצאות קבועות פנו אלינו עוד היום!