בעת לקיחת משכנתא, נדרש הלווה לערוך ביטוחי חיים ודירה, אשר ישועבדו לטובת הבנק המלווה. חברות הביטוח משוכנעות או מנסות לשכנע שכל רצונותיהן מוכוונים לטובת הלקוח, ובשם טובתו הן מחדשות את פוליסות ביטוח הדירה באופן אוטומטי, על מנת שחלילה לא ימצא הלווה ללא ביטוח דירה אם ישכח לחדש את הפוליסה.
מחד, הדבר בהחלט יכול להיות מבורך. פחות בזבוז זמן והתעסקות עם נושאים שלרובנו אין חשק להבין בהם, וממילא התעסקנו בכך כבר פעם אחת, כשנערך הביטוח.
מאידך, כפי שקורה לא מעט במקרים שונים, חיוב אוטומטי של כרטיס האשראי מביא את החברות ליצירתיות שמאתגרת כל פעם מחדש את 'שיטת מצליח'. החברות יודעות היטב שחלק גדול מהלקוחות כלל אינם בודקים את החשבונות או את ההודעות שהם מקבלים פעם בחודש או פעם בשנה, ושיעור הבודקים את החיובים הולך ופוחת עם המעבר לקבלת חשבונות בדיגיטל חלף משלוח בדואר.
כך למשל, ניצלה חברת AIG את משלוח ההודעות ללקוח בדוא"ל, והודיעה לו על חידוש אוטומטי של הפוליסה לביטוח הדירה באופן חד צדדי, תוך שהיא מבצעת שינויים בפרטי הפוליסה. AIG הגדילה את גובה ההשתתפות העצמית במקרים של נזקי מים ואף שינתה את תנאי הפוליסה. במקרים אחרים הוסיפה AIG ביטוחי משנה שלא נדרשו, כגון ביטוח סייבר (במסגרת פוליסת ביטוח דירה משועבדת…) שניתנו בתחילה בהנחה מלאה כדי להרדים את הלקוח, ולאחר חידוש נוסף בתשלום מלא.
פוליסת ביטוח דירה היא חוזה לכל דבר וענין. גם אם אפשר לסכם על חידוש החוזה באופן אוטומטי, אין מקום לאפשר שינויים בחוזה ללא הסכמת המבוטח.
לכן, הגשנו תביעה ייצוגית נגד AIG בענין בשם לקוח משרדנו (ת"צ 30979-01-21 חגי וילנסקי נ' איי אי ג'י חברה לביטוח בע"מ).
מנסיוננו, ריכוז מספר ביטוחים אצל חברת ביטוח אחת יכול להיות נוח, אולם חוסר היכולת להבחין בחיובים שבכרטיס האשראי בין פוליסה לפוליסה, מביאה למצב בו מבוטחים משלמים על ביטוח דירה גם שנים ארוכות לאחר שמכרו אותה, לנוכח החידוש האוטומטי והעדר אישור ספציפי לביצוע החוזה.
למרות קיומו של מוסד מפקח בדמות המפקח על הביטוח, לחברות הביטוח אין אינטרס לבצע בקרה אפקטיבית על הצורך בקיומם של הביטוחים לאורך שנים, על אף שבדרך כלל צרכי המבוטח משתנים עם השנים.
חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לנו לנסות לשנות את מאזן הכוחות, ולדרוש ממי שנהנה מגישה אוטומטית לכיסו של הלקוח, לגלות אחריות ולוודא שהצורך שהיה קיים לפני שנים, קיים גם בזמן הווה וכי אכן לשני הצדדים, גם לתאגיד וגם ללקוח, עדין יש אינטרס משותף בקיומו של החוזה.
